#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה תוקעים השופר מר""ח אלול?"	"1) כיון דאשכחן דהעבירו שופר שלא יטעו אחר עבודה זרה כשעלה משה לקבל לוחות אחרונות ראינו דהשופר מונע עבירות וא""כ תקנו לתקוע בשופר להזהיר ישראל שיעשו תשובה (פרקי דר""א פמ""ו, טור)<br>2) כדי לערבב השטן (טור)"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הביא הטור הפסוק והעבירו שופר במחנה וגם הפסוק אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?	"1) תי' הב""י דמפסוק והעבירו שופר ס""ד אפי' כרוז בעלמא סגי למנוע חטא קמ""ל אם יתקע שופר שקול שופר גורם להחריד האדם מפחד ה'<br>2) ועוד תי' הב""י דמפסוק והעבירו שופר ס""ד דרק מונע חטא אבל לא יודע שע""י קול שופר אדם מתעורר לתשובה<br>3) תי' החדושי הגהות (ס""ק א') בשם המרלב""ח דמפסוק והעיברו ש""מ שתוקעין בר""ח ומפסוק אם יתקע שופר בעיר ש""מ דתוקעין שאר ימי אלול."	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמז לאלול?	"1) ר""ת אני לדודי ודודי לי [ופי' הערוה""ש (סעי' א') שעתה העת שיהיו כל מחשבותי לדודי, וכשאעשה כן אז גם דודי לי שישגיח עלי לטובתי], וסוף התיבות עולה למ' ימים שהתשובה מקובלת ביותר (ב""ח, מ""ב ריש סימן) {כתבו תוס' ב""ק (פ""ב ע""א) דאלול באותה שנה היתה מעוברת (ומובא במג""א ס""ק ב'), ויש לעיין לדידן דלעולם אלול חסר אם מתחילין מיום ל' אב, אולם מסתבר לומר דאפי' לדידן מתחיל מא' אלול דזהו הימי רצון, ואה""נ לדידן הוא רק ל""ט ימים (ר""י באק)}<br>2) ר""ת את לבבך ואת לבב זרעך (ב""ח, מ""ב ריש סימן)"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי תוקעים?	"תוקעין בכל בקר אחר תפילה (רמ""א, מ""ב ס""ק ג') {ונראה דזהו אפי' לאלו שנוהגין לומר לדוד ה' אורי קודם מוסף מ""מ תוקעין בסוף התפילה}, והוסיף הרמ""א דיש נוהגין לתקוע אפי' בערבית [ופשוט לציץ אליעזר (חי""ב סי' מ""ח) דהחיוב על הציבור ולא על היחיד וכלשון הפסוק והעבירו שופר במחנה, יתקע שופר בעיר, אמנם כתב הקובץ הלכות (פ""א סעי' כ""א) דעדיף ליחיד להשתדל לשמוע השופר], וציבור שלא תקעו בשחרית יש להם לתקוע במנחה (אג""מ או""ח ח""ד סי' כ""א אות ה')"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתחילין לתקוע?	"המג""א (ס""ק ב') הביא מלבוש ועוד דסוברים דמתחיל מיום א' דר""ח כדי שיהיה מ' ימים עד יוה""כ, אבל המג""א הביא סברא להתחיל מיום ב' דר""ח שבצירוף ב' ימים דר""ה עולה שתוקעין שלשים יום [וסמך לדבר תקעו בחדש שופר (דרכ""מ ס""ק א')], והוסיף המג""א עוד טעם להתחיל מב' דר""ח דמשה רבינו עלה ביום ב' דר""ח כמ""ש תוס' בב""ק (פ""ב ע""א) דעברוהו אלול באותה שנה, והמ""ב (ס""ק ג') הביא השתי שיטות ולא הכריע. "	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם טוב לנסות אם יכול לתקוע השופר בביהכ""נ?"	כתב המקור חיים לא יפה שאחר שתקעו תוקעים כמה בעלי בתים ונערים לנסות עצמם, והוא שחוק וקלות ראש בבית ה'	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמז לעשות תשובה אחר חודש אב ולא אחר חודש אלול?	"אחורי ארי ולא אחורי אשה (עירובין י""ח ע""ב, מקור חיים)"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אין תוקעין אחר ר""ה?"	דנראה כמוסיף, כמו הישן בשמיני עצרת בסוכה (ליקוטי חבר בן חיים)	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתחילין לומר סליחות?	"המחבר כתב שנוהגין לומר סליחות מראש חודש אלול [היינו אחר ר""ח (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק א')], וכן נוהגין הספרדים, אבל אשכנזים נוהגין כהרמ""א דכשחל ר""ה ביום ה' וביום השבת מתחילין מיום א' דשבוע זו, וכשחל ביום ב' וג' מקדימין ליום א' דשבוע לפני זה [ומתחילין מיום א' דהוא יום מסוים (פרישה ס""ק ז', ט""ז ס""ק ב'), והערוה""ש (סעי' ג') פי' דמתחילין מיום ראשון דאדם הוא תכלית הבריאה לעבוד ה' יתברך לכן מתחילין בתשובה ביום ראשון להבריאה] {ושמעתי בשם ר""ד גלאטסטיין שליט""א דמדויק ברמ""א דאשכנזים תוקעין שופר בר""ח אלול במקום אמירת סליחות}"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה שעה אומרים סליחות?	"באשמורת דזהו עת רצון שהקב""ה שט בי""ח אלף עולמות ובסוף הלילה שט בעוה""ז (מג""א ס""ק א', מ""ב ריש סימן), ורוב נוהגין לאחרה עד עלות השחר (מטה אפרים סעי' י""א), ועכשיו הרבה אומרים סליחות בעוד היום גדול (ערוה""ש סעי' ד'), ולא יאמר סליחות בשעת מעריב דאינו עת רצון, ואם שומע ציבור שאומרים סליחות לא יאמר עמהם אלא הוידויים, אבל במוצאי שבת אפי' הוידויים אסור קודם חצות מפני קדושת שבת (שע""ת ס""ק א.), ועי' מש""כ לעיל סי' תקס""ה סעי' ה', וחידש האג""מ (או""ח ח""ב סי' ק""ה) דחצות הוי נמי עת רצון וכמ""ש ביבמות (ע""ב ע""א) ושוה להמעלה דאשמורת, וכן נקט הקובץ הלכות (פ""ב סעי' ב')"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ימים מפסיקין מלתקוע?	"יום אחד שהוא ערב ר""ה [ולאפוקי מהגהות מהר""א דס""ל שמפסיקין ג' ימים (דרכ""מ ס""ק א')] כדי לערבב השטן [ומש""ה אין מברכין חודש תשרי], וגם כדי להפסיק בין תקיעות דרבנן לתקיעות דאורייתא"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליזהר בנוסח הסליחות לגבי אמירת תענית ולגבי הזכרת לילה אם הוא מתפלל כשהוא יום?	"הערוה""ש (סעי' ד') כתב דצריך ליזהר בזה מאד דהוי כדובר שקרים, ועי' מש""כ לעיל סי' תצ""ב בשם הא""א מבוטשאטש"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אבל יכול לילך לביהכ""נ לאמירת סליחות?"	"כתב הדרכ""מ (ס""ק ב') בשם תרוה""ד דאבל אינו הולך לביהכ""נ לסליחות חוץ מערב ר""ה שהוא יום התענית לכל, אכן הרמ""א כתב הטעם דמותר בערב ר""ה מפני שמרבים בסליחות, וביאר הא""ר דהיה קשה להרמ""א דהרי לפי טעמו של התרוה""ד יהא מותר בכל תענית ציבור אלא על כרחך בעי תרתי, תענית וגם מרבים בסליחות, אכן המחה""ש ביאר כוונת הרמ""א באופן אחר דלעולם מותר מפני שמרבים בתפילה, והתרוה""ד רק רצה להביא ראיה דריבוי סליחות מילתא היא והביא ראיה לזה ממה שנוהגין להתענות בערב ר""ה ש""מ דריבוי סליחות מילתא היא"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נוהגין להחליף הסליחה של י""ג מדות בעשי""ת ליום ב' וה'?"	"הרבה נוהגין כן, ויש סוברים דעושין כן דוקא כשיוה""כ חל ביום ב' דאז אותה סליחה חל בשבת וכיון דאדחי אדחי ליום ה' אבל כשחל יוה""כ ביום ה' אז הסליחה חל ביום ג' ואין דוחין אותה ליום ב', למעשה יש עדות שר' אהרן זצ""ל לא החליף כשחל יוה""כ ביום ה' אבל בימי ר' שניאור זצ""ל החליפו, ונהרא נהרא ופשטיה"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בערב יוה""כ 1) במקום שנוהגין להרבות בסליחות 2) במקום שנוהגין לקצר בסליחות?"	"1) לפי הא""ר אסור לאבל לילך דליכא תרתי הנ""ל, אכן המג""א (ס""ק ה') וכנסת הגדולה מקילין, וביאר המחה""ש הנ""ל דהעיקר תלוי אם מרבים בסליחות, וכן נקט המ""ב (ס""ק ח') 2) פשוט דאסור כמו שאר ימי סליחות"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי לעבור לפני התיבה לסליחות?	"מדינא פרנסים ומנהיגים המגינים על הדור, אבל בעוה""ר אינן ראוי לכך וכדי לתקן פרצה זו ראוי שיתפלל ש""ץ קבוע (דרכ""מ ס""ק ב', מ""ב ס""ק ט')"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אבל יכול להיות ש""ץ 1) בעשי""ת 2) בימים שאין אומרים בהם תחנון 3) בחנוכה?"	"1) אבל תוך י""ב חודש מותר להיות ש""ץ לסליחות ולעשי""ת ואפי' בערב ר""ה מותר אבל לא בר""ה ויוה""כ דהוו כרגלים, והיכא דליכא ש""ץ אחר מותר כמ""ש ממהרי""ל (דרכ""מ ס""ק ב', מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ז') [ואז אפי' תוך שבעה מותר דר""ה מבטל שבעה (דרכ""מ שם)] 2) יש נוהגין שאבל יכול להיות ש""ץ לשחרית אלא שאחר יאמר הלל ומוסף אבל החיי""א הביא בשם הגר""א שאין להתפלל שחרית כלל אלא אם ליכא אחר ואז אפי' מוסף מותר (מ""ב ס""ק ז') {ושמעתי מהרי""א פארכהיימער שליט""א דבבמ""ג נוהגין בביהמ""ד ישן כהגר""א אבל בשאר בתי מדרשות מתפללין שחרית חוץ מהלל} 3) לא יתפלל לילה ראשונה מפני שצריך לברך שהחיינו על הנרות ולזה צריך שמחה יתירה, ואפשר דמותר אם אדם אחר מדליק הנרות (פמ""ג א""א ס""ק ו', שעה""צ ס""ק י""א)"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באמירת לדוד ה' אורי 1) באיזה ימים אומרה 2) באיזה תפילות אומרה?	"1) מר""ח אלול עד שמיני עצרת (מ""ב ס""ק ב'), וביאר השבט הלוי (ח""י סי' פ""ז) דהיינו בחו""ל אבל בארץ ישראל פוסקים בהושענא רבא 2) בשחרית אומרה אחר שיר של יום [וברכי נפשי בר""ח] [וכתב המ""ב (סי' נ""ה ס""ק א') דטוב למעט קדישים ולפיכך נוהגין שלא להפסיק בקדיש בין השיר של יום ללדוד ה' אורי (קובץ הלכות פ""א סעי' י""ב)], ובמנחה אומרה בסוף התפילה (מ""ב ס""ק ב'), ויש נוהגין לאומרה אחר תפילת ערבית, ויש נוהגין לאומרה אחר שניהם {ושמעתי מרא""ל שרייבער שליט""א לפרש השינוי מנהגים בין אחרי מנחה או אחרי מעריב, דבזמנם נהגו להתפלל מנחה ומעריב זה אחר זה ואפי' עלינו לא אמרו אלא בסוף, וממילא אחר שנהגו להתפלל מנחה ומעריב מרוחקים נעשה שינוי מנהגים}"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה פעמים נוהגין לגמור ספר תהלים קודם יוה""כ?"	"כתב המ""ב (ס""ק ג') בשם המטה אפרים דנוהגין לומר י' מזמורים ליום ונמצא שיגמור ב' פעמים בחודש אלול [ואין אומרים התחנונים בר""ח (מ""ב ס""ק א')], ויאמר עוד מזמורים [ט""ו מזמורים] בעשי""ת כדי שיגמור פעם שלישית קודם יוה""כ, ואם רוצה לומר קדיש אחריו וממתינים כדי להשלים המנין ישייר מזמור אחד ויאמרוהו אחר שישלימו המנין [ולכתחילה יש למנוע מלומר תהלים בלילה (קובץ הלכות פ""א סעי' י')]"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד יכול לומר סליחות?	"כן, אבל אינו יכול לומר הסליחות של ארמית וגם אינו יכול לומר הי""ג מדות (מ""ב ס""ק ד') [כדמשמע מגמ' ר""ה (י""ז ע""ב) דהקב""ה נתעטף בטליתו כש""ץ, משמע דבעי עשרה (רשב""ש סי' קצ""א, אשל אברהם בגליון סי' תר""ב)], ואם התחיל עמהם יכול להמשיך אפי' אחר שהם סיימו (כה""ח סי' קל""א ס""ק כ""ד), אכן הערוה""ש (סעי' י""ג) הביא מפרי עץ חיים דבשמות הוי' אומר מצפץ (דהוא השם בא""ת ב""ש) ויכול לומר קל רחום וגו'. [ולגבי סליחות שיש בהם י""ג מדות, המ""ב כאן מחמיר כהט""ז לעיל (סי' תקס""ה ס""ק ה'), אבל המ""ב לעיל (שם ס""ק י""ג, שעה""צ ס""ק י') מקיל כשאר הפוסקים, וצ""ע]"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מקדימין הסליחות באו""א?"	"אם אינו מתחיל באחד משמותיו של הקב""ה [שאינם נמחקים (א""א מבוטשאטש)] (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ד'), ויש להקפיד אף לומר הפסוקים שקודם הסליחות, דלא כמנהג העולם (מחה""ש סי' ס""ח)"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"על מה צריך ליזהר כשאומר 1) ""בשם ה'"" 2) ה' ה'?"	"1) צריך להפסיק בין בשם לה' (מ""ב ס""ק ד' בשם אבודרהם), ועי' מש""כ לעיל (סי' תקס""ה סעי' ה') דרש""י ואונקלוס חולקים על האבודרהם 2) ה""נ יש להפסיק בין ה' ה' (כה""ח סי' קל""א ס""ק כ')"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בסליחות אם 1) בתחילה לא היה מנין ועכשיו יש מנין 2) בתחילה היה מנין ועכשיו ליכא מנין?	"1) יכולים להתחיל בלא מנין, וכשיבואו מנין יאמרו ג' פסוקים וקדיש (מ""ב ס""ק ד') 2) עדיין יכולים לומר קדיש וכמ""ש לעיל סי' נ""ה (מ""ב ס""ק ד')"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לומר סליחות או ללמוד תורה?	"כתב השע""ת (ס""ק א.) שעדיף לומר סליחות, והברכ""י כתב שקצת רבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות ובחיבורים היו מניחים קצת מסדרם בחודש אלול ללמוד גירסא ותחנונים, וצריך לומר סליחות בנחת ובמתון ובכוונה, ואסור להזכיר הי""ג מדות בלא כוונה"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה הרבה נוהגין להתענות הד' ימים שאומרים סליחות לפני ר""ה?"	"1) כדי להתענות י' פעמים בעשי""ת וכיון שאינו יכול להתענות בר""ה ובשבת ובערב יוה""כ נהגו להתענות בד' ימים אלו [ולפי""ז מי שמתענה ב' ימים דר""ה א""צ להתענות אלא עוד ב' ימים, ואפי' התרת נדרים א""צ דזה היה קבלתו בתחילה להתענות סך הכל י' ימים] (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ו', שעה""צ ס""ק א')<br>2) דומיא לביקור לקרבן דבעי ד' ימים, ובר""ה כתיב ועשיתם ודרשינן שיעשה אדם עצמו קרבן בר""ה (א""ר, עטרת זקנים) [ולפי""ז לעולם צריך להתענות ד' ימים קודם ר""ה] (מ""ב ס""ק ו', שעה""צ ס""ק א') "	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד ילבש הש""ץ טלית ליל סליחות?"	"המג""א (ס""ק ג') הביא לבוש שהש""ץ צריך ללבוש טלית, ואינו מברך עליו מפני שהוא קודם אור היום, ועוד הוא לובשו רק מפני כבוד הציבור (מ""ב ס""ק ו', שעה""צ ס""ק ג'), אכן הט""ז (ס""ק ב') ס""ל דלכתחילה לא יכניס עצמו לספק ברכה אלא ילביש טליתו של חבירו ויכוין שנוטלו לכבוד ולא לקנותו (מ""ב ס""ק ו'), ואם אין לו טלית אחר יטול שלו בלא ברכה וכשיאיר היום ימשמש בציציותיו ויברך עליו (שעה""צ ס""ק ה') [אמנם, הקשה שו""ת התעוררות תשובה (ח""ד בהערות על או""ח) דלמה לו להוציא עצמו ממצות ציצית אלא עדיף ללבוש טליתו ולקיים מצות ציצית מספק ולא לברך עליו אבל כתב דאם כבר לובש טלית קטן אז עדיף ליטול טלית חבירו להוציא עצמו מספק ברכות, {ולכאורה צ""ב דהרי מקיים מצוה בכל בגד ובגד של ציצית, ועוד, שמעתי בשם ר' משה (עי' אג""מ ח""ד סי' ו') דעדיף טפי להוציא עצמו מספק ברכות וכן אמר לי ההגרי""א פארכהיימער שליט""א, ובס""ד מצאתי שו""ת מהרש""ל (סי' ס""ח) דכתב דיש איסור גזילה ומעילה אם עושה מצוה בלא ברכה (איירי בישיבת סוכה בלא ברכה), וכמ""ש לעיל בסי' י""ח, ויש לדמות זה לבדיקת חמץ על מקצת ביתו קודם ליל י""ד דאמרינן לעיל (סי' תל""ג סעי' א') דאינו לכתחילה מפני שעושה חלק ממצוה בלא ברכה אע""פ שבסוף יברך בליל י""ד}]"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בש""ץ העולה בע""כ?"	"אין עונים אמן אחריו (רמ""א), וכל המסייעו עתיד ליתן את הדין (ספר חסידים, מ""ב ס""ק י') [וע""ע בערוה""ש (סעי' ה') דנוטה דבזמן הזה דאינו מוציא אחרים בחזרת הש""ץ יכול לענות להש""ץ, ע""ש, אכן אינו משמע כן משאר הפוסקים (קובץ הלכות פ""ג סעי' ד')]"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"על מה צריך הש""ץ ליזהר מאד?"	"אם יודע שאינו בקי ואינו שומר עצמו אפי' מאיסור בשוגג אין לו להכניס עצמו בעבודת השם דאין ממתינין לו אלא גובין ממנו לאלתר (א""ר, מ""ב ס""ק י')"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"על מה צריך הש""ץ והבעל תוקע להיות זהירין בה?"	"1) צריכים להיות בעלי תשובה גמורים (מ""ב ס""ק י""א)<br>2) ילמדו כוונת התפילות והתקיעות מהזוהר (מג""א ס""ק ט', מ""ב שם)<br>3) צריכים להפריש ג' ימים קודם מכל דבר המביא לידי טומאה (מג""א ס""ק ט' בשם השל""ה), אכן כתב הערוה""ש (סעי' ז') דעתה בעונותינו אין ביכולתינו להדר בזה {וצ""ב דלכאורה השיעור ג' ימים שייך דוקא לנשים ולא לאנשים (ר""י אנדלמאן), ותי' ר""י באק דאין כוונתו לפרוש מאשתו בלבד אלא לפרוש מכל אדם אלא יתבודד לעצמו, וזהו כוונת הערוה""ש דעתה אין ביכולתינו}"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לגבי חזקת בעל תוקע, 1) האם יכול לכבד אחר במצותו 2) מה הדין אם חלה והעמידו אחר תחתיו 3) מה הדין אם יש ב' בעלי תוקע ור""ה חל בשבת?"	"1) אינו ראוי ליתן מצותו לאחר וכמ""ש לעיל סי' קנ""ג (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""א) 2) אחר שהבריא חוזר אל הראשון, אבל אחר ג' פעמים אבד חזקתו, ואם אינו רוצה לחזור אפי' אחר פעם אחת אבד חזקתו (ערוה""ש סעי' ו') 3) רע""א הביא שו""ת אור נעלם (סי' י""ג) דס""ל דראשון תוקע, וכן נקט הערוה""ש (סעי' ו'), ועוד הביא רע""א תשובת פנים מאירות (ח""ב סי' קכ""ו) דס""ל דתלוי במח' מנהגים שבסי' תרמ""ב לגבי מערבית כשחל יום א' דסוכות בשבת, דלפי מנהג פוזנא הראשון נדחה אבל לפי מנהג העולם השני נדחה [וכן פסק המ""ב שם (ס""ק א'), אכן השע""ת (ס""ק ז') ס""ל שהשני זוכה {להלכה, נראה שהראשון זוכה אבל נוהגין לעשות פשרה}"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מעלה אם נשוי 1) לאשה אחת 2) לב' נשים?	"1) יש מעלה שיהא דומה לכהן גדול דצריך להיות נשוי (דרכ""מ ס""ק ב'), והוסיף המ""ב (ס""ק י""ג) כדי שתהא שומרו מן החטא, והמקור חיים הביא או""ז שיש עוד מעלה שיהיה לו בנים 2) רע""א הביא משבות יעקב (ח""א סי' כ""ט) דאין להתפלל לציבור [אע""פ שהוא בהיתר מאה רבנן וכדומה] דאסור לכה""ג להיות לו ב' נשים, אכן השע""ת (ס""ק ז') הביא מברכי יוסף דמותר"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה נשוי ומתה אשתו?	"אין מסלקין אותו מחזקתו (שע""ת ס""ק ז')"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שבא בערכאות?	"אין לו להיות ש""ץ אלא אם חזר בתשובה (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי טוב יותר שיתפלל מי שאינו הגון?	"במקום מחלוקת (מ""ב ס""ק י""א), ועל פי רוב השטן מרקד בענינים כאלו (ערוה""ש סעי' ו') [ועי' בערוה""ש (סעי' ה') שאחד אינו יכול לעכב ש""ץ אלא הולכין אחר הרוב]"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזה גיל ראוי להיות ש""ץ?"	"לכתחילה מגיל ל' שנים, דאז הוא ראוי לעבודת הלוים וגם הוא חצי ימי הזקנה ולבו נכנע ונשבר יותר מגיל כ""ה (דרכ""מ ס""ק ב', מ""ב ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק כ""ב)"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי עדיף, בן תורה שאינו נשוי ופחות מבן ל' או איש פשוט נשוי יותר מבן ל'?	"בן תורה עדיף (מ""ב ס""ק י""ג) [ויש להוסיף דהיינו ת""ח שיש בו יראת שמים וכמ""ש הדרכ""מ (ס""ק ב')]"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהתפלל סליחות, איזה תפילות ראוי לו נמי להתפלל?	"ראוי להתפלל עוד תפילות שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ד) [והקשו האחרונים (טהרת השלחן, נזירות שמשון) הרי כל תפילה הוא מצוה בפנ""ע כמ""ש שהמתפלל שחרית אינו מתפלל מוסף וצ""ע {ואולי יש חשיבות טפי לש""ץ של סליחות וכמ""ש בר""ה (י""ז ע""ב) דילפינן מהקב""ה שצריך להתעטף בטלית כש""ץ}] ומשמע שיתפלל מנחה ומעריב אח""כ, וביאר החת""ס שיש שייכות בין מנחה למעריב שלאח""כ דזהו ההקטרת אימורים דתמיד של בין הערבים, אכן הדרכ""מ כתב דיתפלל מעריב דלפני שחרית, וחידש השעה""צ (ס""ק כ""ד) דאפשר דזהו נמי כוונת המג""א, ולמעשה נוהגין שרק מתפלל שחרית ולא שאר תפילות, וביאר הקובץ הלכות (פ""ב הע' ל') שבזה""ז בדרך כלל אינו אותו ציבור לשאר התפילות, ועוד עיקר טעם המנהג הוא שהש""ץ ראוי להתענות וא""כ מי שמתענה מחמת הסליחות יהיה הש""ץ לכל התפילות וכמ""ש מא""ר (ס""ק י""ח), וא""כ בזה""ז שאין נוהגין להתענות תו לא שייך מנהג זה."	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי קדים, המתפלל סליחות או אבל או יארצייט?	"המג""א (ס""ק ז') כתב דהמתפלל סליחות קדים, אבל המ""ב (ס""ק י""ד) הביא מא""ר (ס""ק י""ז) דיארצייט קדים אם הוא מתענה שהעיקר טעם שמתפללין כל היום הוי משום התענית, אבל מלמנצח ואילך יכול להניח להתפלל אפי' אבל, והערוה""ש (סעי' ו') כתב דאין נוהגין להעדיף המתפלל סליחות על יארצייט או אבל. "	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר ברכת התורה קודם סליחות?	"כן (ט""ז ס""ק ב'), והמ""ב לעיל (סי' ו' ס""ק י""א, סי' מ""ו ס""ק כ""ז) כתב לימוד זכות על אלו שאין מברכים תחילה דהוי דרך תפילה ולא כלימוד התורה אבל מודה דלכתחילה יש לברך ברכת התורה תחילה"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הש""ץ מכוון שלא להוציא אחד מהקהל?"	"כל הקהל אינם יוצאים (רמ""א)"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בעל תוקע צריך זקן?	"הבאה""ט (ס""ק ז') הביא שו""ת באר עשק (סי' ק""ז) דראוי שיהיה לו הדרת פנים זקן {והא דאמרינן לעיל (סי' נ""ג סעי' ו') דהש""ץ לסליחות וימים נוראים צריך להיות נתמלא זקנו היינו גיל י""ח דראוי להתמלא זקנו ואין נפק""מ אם יש לו זקן ממש}, ועי' מש""כ לקמן סי' תקפ""ה סעי' א'"	סימן תקפא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נוהגין להתענות 1) יום א' דסליחות 2) ערב ר""ה?"	"1) כן (מג""א ס""ק ח' בשם הטור, מ""ב ס""ק ט""ו), ונוהגין שלא להשלים התענית (מ""ב לעיל סי' תקס""ב ס""ק ט') 2) כתב הטור דנוהגין להתענות ערב ר""ה דאיתא במדרש משל למלך שמוחל שליש עונות, ואע""פ שהמדרש מיירי דוקא בגדולי המדינה נוהגין שכל גדול [בן י""ג ובת י""ב] מתענין דכל אחד מתענה על עונות שלו (ב""י, מג""א ס""ק ט', פמ""ג א""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק ט""ז), וא""צ להשלים תענית זו (רמ""א, מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק ט""ז) "	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין בה משום יוהרא?	"תי' המג""א (ס""ק ט') דדוקא בתענית ציבור על גשמים דהוא צער הציבור יש בה משום יוהרא אבל כאן מתענין על עונותיו וליכא משום יוהרא (עי' יד אפרים וחת""ס)"	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקבל תענית זו?	"לא (מ""ב ס""ק ט""ז), וכן מצינו לעיל (סי' תקס""ב סעי' ב') דכל תענית שנהגו להתענות א""צ לקבל"	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד מתי מתענים בערב ר""ה?"	"כתב המחה""ש דהמג""א (סי' תקס""ב) כתב דנוהגין להתענות עד פלג המנחה קטנה אבל עכשיו נוהגין להתענות עד זמן מנחה גדולה ומתפללין מנחה תחילה, וכן נקט הביה""ל לעיל (סי' תקס""ב סעי' ב', ד""ה עד)"	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה יש נוהגין שלא להתענות ערב ר""ה?"	"כתב ההגהות מיימוניות משום חוקות הגוים, והקשה המג""א (ס""ק י""ב) א""כ יהא אסור לבכורים להתענות בערב פסח ותי' שהם אינן רובן דעלמא ולא מפרסמא מילתא כ""כ, אבל הלבוש כתב עוד טעם שלא להתענות מפני שאסור להתענות ערב יו""ט [והדרא קושיא לדוכתיה מתענית בכורים]. למעשה, כתב הרמ""א שנוהגין לאכול קודם עלות השחר משום חוקות הגוים, וכתב הלבוש דזה מועיל גם לטעמו כדי שלא יתענה ערב יו""ט דתו לא נחשב כתענית גמור [ומכאן הוכיח הליקוטי חבר בן חיים דבשבת ויו""ט כשאוכל קודם עלות השחר שוב לא חשוב כמתענה בשבת ויו""ט {ונוגע כששותה קפה קודם עלות השחר בר""ה, וכגון בשבת דאיכא איסור תענית}, אכן יש לפקפק דהלבוש כתב דאינו תענית גמור אבל עדיין נחשב כתענית], וכתב השע""ת (ס""ק י""ב) דעכשיו נוהגין לשתות קפה וטיי קודם עלות השחר (מ""ב ס""ק כ""א), והערוה""ש (סעי' י""א) כתב שנוהגין שלא לאכול ולשתות כלל קודם עלות השחר"	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך תנאי אם רוצה להשכים קודם עלות לאכול בערב ר""ה?"	"בשאר תעניתים בעי תנאי וכאן לא בעי תנאי דיש מנהג לאכול קודם עלות משום חקות העכו""ם (רמ""א, מ""ב ס""ק כ') {אבל לפי הערוה""ש הנ""ל לכאורה צריך תנאי}"	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנלן דראשון הוא ראשון לחשבון עונות, דלמא הוא ראשון של חג?	"1) תי' הב""י בשם הר""י די ליאון דבסוכה ובחגיגה כתיב חמשה עשר לחדש וכאן שינה הקרא לכתוב ראשון.<br> 2) הט""ז (ריש הסימן) תי' דראשון משמע דיש שני או אחרון ולא כתיב אלא ראשון."	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה ערב ר""ה אינו חשוב כמו יוה""כ דבשניהם שליש העונות נמחלו?"	"1) תי' הב""י דשליש ראשון קל להתכפר והשליש אחרון קשה מכולם<br> 2) הט""ז (ריש הסימן) תי' דהמחילה דשליש ראשונה דערב ר""ה והשליש שניה דעשי""ת הוו מתלי תלי וקאי עד יוה""כ וביוה""כ כולם נמחלו לגמרי."	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביום שיחיד מתענה האם אומרים עננו?	"יחיד אומרה במנחה ולא הש""ץ (מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם חל ברית בערב ר""ה?"	"בעלי הברית (אבי הבן, סנדק, מוהל) מצוה להם לאכול אבל שאר בני אדם שהזמינו לברית מותרים לאכול. ובעל הברית יכול לאכול בביתו אפי' קודם הברית {ולכאורה צריך שומר}, וראוי לעשות הברית קודם שעה עשירית משום כבוד סעודת ליל ר""ה (מג""א ס""ק י""א, מחה""ש, מ""ב ס""ק י""ט) [וכן מותר לעשות סיום בערב ר""ה (ר' שלמה קלוגר, קובץ הלכות פ""ד סעי' ו')]"	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חולה צריך התרת נדרים לאכול?	"המג""א (ס""ק י""ב) מקיל לאכול בלא התרה כיון שהוא מתענה משום מנהג ולא משום קבלתו, וכן נקטו הא""ר ודה""ח והדגול מרבבה (יו""ד סי' רי""ד), אכן הש""ך (יו""ד שם) מחמיר, והכריע המ""ב (ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק ל""ג) דלכתחילה יש להחמיר כהש""ך אבל בשעת הדחק יש להקל כרוב האחרונים"	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שנהג להתענות ערב ר""ה אם אינו רוצה לנהוג כן האם צריך התרה?"	"אם נהג כן פעם אחת בכוונה לעולם או ג' פעמים סתם צריך התרה (ב""ח, באה""ט ס""ק י')"	סימן תקפא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים תחנון בערב ר""ה?"	"לא, אבל בסליחות אומרים תחנון אפי' אם נמשך ליום מפני שרוב פעמים מסיימים בלילה {וצ""ע למנהגנו דלעולם מסיימים ביום, וצ""ל דכך תקנו בסדר התפילה, וכן נקט הקובץ הלכות (פ""ד סעי' א') דאין לשנות המנהג}, וה""ה ביום שיש ברית מילה או חתן אומרים תחנון בסליחות (שבט הלוי ח""ד סי' נ""ד אות ה'), וע""ע בצל החכמה (ח""ד סי' קמ""ו)"	סימן תקפא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אין תוקעין בערב ר""ה?"	"1) להפסיק בין התקיעות דרבנן לתקיעות דאורייתא (לבוש)<br>2) כדי לערבב השטן (ספר מנהגים, דרכ""מ ס""ק א')"	סימן תקפא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקוע להתלמד?	"כתב המג""א (ס""ק י""ד) דלפי הלבוש יהא מותר דדי במה שמפסיקין בביהכ""נ, אבל לפי ספר המנהגים אסור, והמ""ב (ס""ק כ""ד) הביא א""ר בשם ספר אמרכל דלהתלמד בחדר סגור מותר "	סימן תקפא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלילה שלפניו?	"המג""א (ס""ק י""ד) מדייק מלבוש דאסור, וחידש הערוה""ש (סעי' י""ב) שבלילה אין לתקוע כל החדש אפי' להתלמד דאין לעשות התעוררות בלילה והתקיעות מעוררים המדות העליונות"	סימן תקפא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יום א' דר""ה חל בשבת?"	"אפ""ה אסור לתקוע ערב ר""ה כיון דאומרים זכרון תרועה הוי כמו תקיעה (מ""ב ס""ק כ""ד, שעה""צ ס""ק ל""ה)"	סימן תקפא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי עושין התרת נדרים?	"נוהגין לעשות התרת נדרים בערב ר""ה (ערוה""ש סעי' י""ב, שע""ת סס""ק ז'), וכתב השע""ת (ס""ק א.) דכן מרומז בפסוק לא יחל דברו ככל ס""ת אלול"	סימן תקפא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה מלבושים לובשים בר""ה ויוה""כ?"	"לא ילבש בגדי יו""ט [בגדי רקמה ומשי] מפני אימת הדין (ב""ח, ט""ז ס""ק ה', מ""ב ס""ק כ""ה) [והשע""ת (ס""ק ט""ו) הביא דיש נוהגין ללבוש לבנים, ויש נוהגין ללבוש בגדי יו""ט, עי' מג""א סי' תקצ""ז], ויש נוהגין שכל הציבור לובשים קיטל (מטה אפרים סי' תקפ""ד סעי' ג')"	סימן תקפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מכבסין ומסתפרין בערב ר""ה?"	"כתב הטור להראות שאנו בטוחין שהקב""ה נעשה לנו נס, וביאר החכמת שלמה דאנו בטוחים שכלל ישראל יהיו זוכין בדין אבל כל יחיד ויחיד אינו בטוח שיזכה בדין ואפ""ה צער הזה כאין ואפס נגד גודל השמחה שיש להם שכלל ישראל יזכו בדין"	סימן תקפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בטבילה בערב ר""ה?"	"כתב החיי""א שלא ילך קודם שעה לפני חצות [וביאר חמדת ימים (אלול פ""ה אות ע""א) שאחר שעה חמישית מתחיל להתנוצץ קדושת היום ויתוסף הארת קדושה בנפש רוח ונשמה, לא כן הטובלים מבערב כי לא עלתה בידם רק רוח טהרה], והמהרי""ל טבל ג' פעמים (באה""ט ס""ק ט""ז), ואם אינו יכול לטבול ישפוך על גופו ט' קבין (דרכ""מ ס""ק ד', מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן תקפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בתשה""מ ליל ר""ה?"	"לא ישמש [וגם לא ינהוג עמה שחוק וקלות ראש (באה""ט ס""ק ט""ז) {ואפשר כדי שלא יבא לתשה""מ, ועי' בסמוך}], אבל בליל טבילה מותר [לפי המג""א (ס""ק טו) דוקא אם לא יכולה לטבול קודם לכן, ולפי הפר""ח וברכ""י אפי' אם איחרה אין להחמיר (שע""ת ס""ק ט""ז), ועי' בשע""ת דלפעמים מהני מחילתה, ועי' מש""כ לעיל סי' תקע""ד], וכן אם חושש שיבא לידי עבירה מותר לשמש, ואם שימש יחזור ויטבול בבקר עוד פעם [ואפי' אם אינו יכול לחזור ולטבול לא יבטל מצות עונה] (חיי""א כלל קל""ט סעי' ז', מ""ב ס""ק כ""ו) {לכאורה מי שנמצא במקום דליכא מקוה ולא טבל ולא נשפך עליו ט' קבין קודם ר""ה ליכא איסור כלל לשמש מטתו ליל ר""ה (ר""י באק), אכן מחיי""א (שם) אינו משמע כן דכתב אפי' מי שמותר לשמש מטתו לא ירבה שחוק עמה רק לקיים המצוה, משמע דמחמת קדושת היום אינו ראוי להרבות בשחוק אשתו, ויתכן דזהו נמי כוונת הבאה""ט הנ""ל}"	סימן תקפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בנפקדו שרה, רחל, וחנה בר""ה?"	"העטרת זקנים והפמ""ג (א""א סי' תקפ""ד ס""ק ג') פרשו שנתעברו בר""ה [דהיתה ליל טבילה], אבל החת""ס הוכיח דרק נגזרה עליהם משמים בר""ה, ע""ש"	סימן תקפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין לילך לבית הקברות?	"להשתטח על קברי צדיקים וכמ""ש שכלב הלך לחברון (סוטה ל""ד ע""ב, מג""א ס""ק ט""ז) שהוא מקום שתפילות נתקבלה יותר, אך יזהר להתפלל להקב""ה שיענו בזכות הצדיקים גם כי המקום ההוא קדוש (מהרי""ל, רמ""א, מחה""ש, באה""ט ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק כ""ז) {וצ""ב קצת דבגמ' סוטה גופה איתא דהתפלל אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים, משמע דהתפלל למתים ממש}, ויקיף הקברות (מג""א ס""ק ט""ז, מ""ב שם)"	סימן תקפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי יתנו צדקה בביה""ק?"	"קודם התחינות וכמ""ש בב""ב (י' ע""א) ר' אלעזר יהיב פרוטה והדר מצלי (מג""א ס""ק י""ז, מחה""ש, מ""ב ס""ק כ""ז), וקודם הליכתו לביה""ק (מקור חיים)"	סימן תקפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך לקבר אחד ב' פעמים?	"לא ילך לקבר אחד ב' פעמים ביום אחד (מג""א ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק כ""ז)"	סימן תקפא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יכתוב באגרת בימי אלול?	"יבקש עליו לשנה טובה (באה""ט ס""ק י')"	סימן תקפא סעיף ד		
